לשלב עבודה עם מגורים, טבע, חופש, ואנשים מדהימים
מחפשים עבודה קשוחה ומתגמלת, טבע בלתי פוסק ואווירה צעירה ומלאת חיים?
לא צריך לנסוע רחוק לניו זילנד או לפורטוגל, אפשר למצוא את זה ממש כאן בארץ, בקיץ בגולן ובחורף בנגב,
קוראים לזה ״אנשי הקטיף״
הוזמנו על ידי חבר לצפון המדהים כדי לנקות את הראש, ולראות איך החיים ב״כפר הקוטפים״, בקדמת צבי.
נכנסנו לאוטו והתחלנו להתקדם שעתיים צפונה לארץ הגולן. תוך כדי שהנוף התחלף, הבניינים נגמרו והמרחבים העצומים התחילו להתפרס, התחלנו להתרגש בלי להבין למה. נכנסנו למושב ולפי הוויז המשכנו ויצאנו ממנו אל השטח מעט מבולבלים עד שראינו - במרחב פתוח עם אקליפטוסים ענקיים במרחק ונוף להרי הגליל שמשתרעים מעבר לעמק החולה, קו ירוק של נחל זורם וכמה פרות מעבר לגדר הבקר, חנינו והתחלנו להבין על מה דניאל החבר מדבר כשהוא מספר על הכפר.
המקום נמצא בין הר החרמון לכנרת, בקרבת המעיינות הכי טובים של הגולן בנקודת מזג האוויר המושלמת, והאווירה המיוחדת הזכירה לנו גסט האוס מהטיול הגדול באוסטרליה - מלא אנשים צעירים, אנרגטיים וקצת מוזרים, שחיים במקום שכאילו לא אמור להיות קיים היום, בטח לא בימי הקורונה.
נכנסנו למטבח גדול משותף ברמת גימור של מאסטר שף, שהוא הלב הפועם של המקום. מוסיקה ברמקולים ורוח טובה שעזרה לנו להבין למה באמת לא צריך פה מזגן.
אנשים מכינים אוכל, לא ברור אם כל אחד לעצמו או כולם ביחד לסעודה ענקית, רוקדים וצוחקים תוך כדי.
תוך כדי השוק שלנו מכל הטוב הזה (בכל זאת יצאנו בבוקר מעט ציניים מהמרכז) פונה אלינו אחת הבנות מהכפר בחיוך גדול ״היי אני דנה, רוצים מנגו? באתם לעבוד איתנו?״.
אנחנו מסבירים שאנחנו רק אורחים אבל קבלת הפנים, האנרגיות והמנגו המטורף (עכשיו כבר הרבה פחות ציניים) גרמו לנו באמת לרצות לבוא לעבוד עם החבר׳ה האלה.
העבודה בכפר הקוטפים היא מהזריחה ועד שעות צהריים מוקדמות, מה שמשאיר לעובדים את רוב היום להנות מהצפון והטבע המרהיב. בקיץ הם בצפון, קוטפים דובדבנים, ליצ'י, מנגו, אגסים ותפוחים, ובחורף כל הדבר המשוגע הזה נודד דרומה לקיבוץ רוחמה שבצפון הנגב שם קוטפים קלמנטינות, תפוזים, אשכוליות, פומלות, אננס (!) והרבה הרבה אבוקדו. דנה מספרת על תחרות בין העובדים, שבה כולם מנצחים כי אם קוטפים יותר מרוויחים יותר. "העבודה היא פיזית וקשה אבל מה שכיף הוא שכולם בראש אחד של עבודה רצינית בלי שטויות, מגיעים בבוקר לשטח במוד של טירוף, שמים מוזיקה טובה ברמקולים והיום עף, זה הסטייל״
אחרי כמה דקות כבר היינו שקועים בשיחה עם עמרי, בן 23 מהמרכז שסיפר לנו קצת על החוויה שלו מהמקום. "אנשים טובים ואנרגיות מטורפות, קמים מוקדם בבוקר לדפוק עבודה בקטיף ואחר כך בחזרה מהעבודה כבר עוצרים באיזה מעיין או הולכים לחומוס. אחר הצהריים הולכים לטייל או זורמים פה בכפר. יש מלא ג׳אמים ואנשים טובים אז כל הזמן מה שטוב קורה פה, חלק מהכיף זה לא לדעת בעצם מה יקרה, אבל האנשים פה כל אחד בצבע, אז משהו מעניין יקרה זה בטוח."
את המטבח המפואר (יחסית למידברן כמובן, מאחר שהכל פה ארעי) ממשיך בר שרואים שעברו עליו כמה מסיבות, ואחריו כיפה גאודזית ענקית (״הדום״ בשפתם של המקומיים) - סלון משותף ענק עם במה ומערכת תופים ושאר כלים שמחכים שירימו אותם. מלבד אלה ישנם גם ״דומים״ קטנים יותר - אחד משמש בתור פארק מים מקומי ואחר מתפקד כסלון שקט, חוץ מזה יש אשכרה נחל זורם שעובר בכפר ומעיין שאנשי הכפר חפרו בעצמם מאז שהוקם הכפר בתחילת הקיץ.
שאלנו את רותם, בת 21 שמתגוררת בכפר כבר שלושה חודשים, איך האנשים והיא מיהרה להגיב: "אני מרגישה שאני יוצאת מפה עם חברים לחיים. אין ספק שהאנשים כאן הם איכותיים - זה כמו בטיול, יש את מי שהולך לאיפה שקל ויש את אלה ההרפתקנים שמגיעים רחוק לאיפה שקשה, וברור שיותר כיף עם הסוג השני. העבודה היא פיזית ודורשת השקעה ומאמץ ובהחלט לא מתאימה לכולם, אבל ככה רק האנשים האיכותיים והמשוגעים ביותר נשארים".
רואים שהחבר'ה שם בראש מעולה, ובעזרת הפשטות מצליחים גם להנות וגם לחסוך.
מי שנותן תוקף לדברים של רותם הוא בחור נוסף בשם גל, בן 27, שנכנס לפתע למטבח ומתקבל מיד בתשואות וחיבוקים. מסתבר שגל הוא מה שנקרא פה "קוטף עבר" - בחור שכבר עבד פה תקופה, יצא לטיול טרמפים של כמה חודשים באירופה וממש עכשיו חזר לתת פה עוד תקופה של כמה חודשים. "ברגע שחזרתי לארץ היה לי ברור שאני חוזר לכפר. האווירה המיוחדת של המון המון חופש מצד אחד ומצד שני רצינות וקשיחות, לצד השגרה המשוגעת של זריחות, מעיינות, בישולים ומסיבות וכמובן החברים שחיכו לי פה. יש לי כמה חודשים לחסוך לפני המשך הלימודים וזה פשוט המקום האידיאלי בשביל לחסוך ולהנות".
כפר הקוטפים מכיל כמות לא קטנה של אנשים, שצוברים חוויות ביחד ומתנהלים ביחד בקהילה דינאמית ומשוחררת, שבה אנשים באים, הולכים וחוזרים אבל האווירה המדהימה נשארת ורק עולה ומתגברת.
אין לו"ז, תכנית או התחייבות כלשהי (למעט העבודה), פשוט להגיע לעבוד ברצינות וליהנות - זו באמת חוויה שמזכירה קצת חו"ל. ביררנו גם עם מי צריך לדבר כדי לקחת חלק, ומסתבר שגם זה מאוד פשוט. אנשי הקטיף בנו אתר נחמד שמיועד למתעניינים בעבודה ונותן עוד כמה פרטים טכניים, וכל מי שנרשם שם מקבל הודעה מאחד הקוטפים בתוך יום. אז תכלס אם אתם אנשים שאוהבים אנשים טובים, אוכל טוב, מוזיקה, טבע וכיף - שווה לכם לבדוק את זה, אולי תתאהבו גם.
עבודה עם נשמה ומגורים במקום הכי יפה בארץ
״אנשי הקטיף״: קטיף, מוסיקה, טבע, חברים.
בואו לעבוד קשה ולהינות, העונה בעיצומה
לפרטים נוספים והרשמה -