מניעת הטרדה מינית

עיקרי התקנון

ההטרדה המינית וההתנכלויות בה פוגעות בכבוד האדם, בחירותו, בפרטיותו ובשיוון בין המינים; לכן הן התנגויות אסורות על פי חוק בכל דרך שהיא.

המעשים האסורים:

הצעות או התיחסויות מיניות של גבר/אישה לא מעוניינ/ת, או תוך ניצול מרות, וכן בזוי והשפלה על רקע מינו/ה או מיניותו/ה עלולים להוות הטרדה מינית. כדי שההתנהגות תהווה הטרדה מינית עליה להיות בעלת אופי מיני (לכן הזמנה לקפה או מחמאה על תספורת לרוב אינן הטרדה, כל עוד אינן נעשות לאור הבעת אי הסכמה), אך היא אינה חייבת לנבוע ממניעים מיניים או לשרת מטרות מיניות. למשל, גם מעשים הנעשים כדי להשפיל, להפחיד להציק או לדחוק רגליים יכולים להוות הטרדה.

המעשים הבאים אסורים גם אם נעשו באופן חד פעמי:

  • סחיטה באיומים לביצוע מעשה בעל אופי מיני.

  • מעשה מגונה (מעשה לשם ביזוי, או גירוי או סיפוק מיני, שנעשה ללא הסכמת המתלונן/ת)

  • התייחסות משפילה ומבזה המופנית לגבר/אישה ביחס למינו/ה (כלומר: להיותו גבר או אישה) למיניותו/ה או לנטייתו/ה המינית.

  • פרסום תצלום, סרט או הקלטה של גבר/אישה, המתמקד במיניותו/ה, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את הגבר/האישה או לבזותו/ה, ללא הסכמתו/ה.

:התנכלות אסורה

פגישה שמקורה בהטרדה מינית או בתלונה או בטביעה שהוגשה בגין הטרדה מינית.

כל סוג של אינטראקציה שאינה מינית, וחיזורים הנעשים ברוח טובה, מתוך הסכמה הדדית ורצון חופשי של כל המעורבים/ות.

מה לא יחשב כהטרדה מינית:

המעשים הבאים אסורים רק כאשר מתקיימות כל הנסיבות (במצטבר):

  • התיחחסויות המתמקדות במיניות או הצעות חוזרות בעלות אופי מיני.

  • מעשה מגונה (מעשה לשם ביזוי, או גירוי או סיפוק מיני, שנעשה ללא הסכמת המתלונן/ת)

  • הגבר/האישה שהתיחסויות או הצעות מונות אליו/ה, הראתה למטריד בבירור (במילים או בהתנהגות) שהוא אינו/ה מעוניין/ת בהן.

  • המטריד ממשיך בהתיחסויות/בהצעות גם לאחר הבעת חוסר עניין מצד אותו/ה הגבר/אישה.

במקרים בהם ההצעות או ההתיחסויות נעשות תוך כדי ניצול יחסי כוחות בלתי שווים (למשל בין עובד/ת לממונה עליו/ה) עצם הפניות החוזרות מהוות עבירה, גם אם הגבר/האישה שאליו/ה מופנות ההתיחסויות או ההצעות, לא הביע/ה את חוסר העניין מצידו/ה

למי מתיחס החוק:

ההטרדה וההתנכלויות יכולות להתבצע על ידי גברים ונשים כאחד ולהיות מופנית לבנים ובנות משני המינים.

הטרדה מינית או התנכלות ב״מסגרת יחסי עבודה״ מתקימת בכל אחת מנסיבות אלה: במקום העבודה, במקום אר שבו מתנהלת פעילות מטעם המעסיק, תוך כדי העבודה, או תוך ניצול מרות ביחסי העבודה בכל מקום שהוא (כגון ביתו/ה של המממונה)

התיישנות - משך התקופה בה ניתן להעמיד לדין או להגיש תביעה:

  • בהליך משמעתי, מועד ההתישנות אינו נספר מיום האירוע, ותלוי בקיום התנאים המפורטים בסעיף 64 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג - 1963. לכן, במקרים מסויימים ניתן להגיש תלונה בגין הטרדה מינית שנים רבות לאחר האירוע.

  • בהליך פלילי, ניתן להעמיד לדין פלילי התקופה של עד 5 או 10 שנים לאחר האירוע, בהתאם לסוג העבירה.

  • בהליך אזרחי ניתן להגיש תביעה עד שלוש שנים לאחר האירוע.

  • בדין הפלילי - עונש על הטרדה ו/או התנכלות הוא שנתיים עד ארבע שנות מאסר.

  • בדין אזרחי, בית הדין לעבודה רשאי לפסוק פיצוי בגובה עד 120,000₪ ללא הוכחת נזק, וכן פיצויים נוספים על נזקים מוכחים.

  • בדין משמעתי, יכולים להינקט צעדים כמו: פיטורין, פסילה משירות המדינה ופגיעה בזכויות פנסיה.

עונש מקסימום:

הליך הגשת התלונה - שלוש אפשרויות טיפול:

  • הליך משמעתי: פנייה לממונה על השיוון המגדרי במשרד, למנהלת האגף לשיוון מגדרי בנש״מ או לאגף המשמעת בשירות המדינה. מתלונן״ת רשאי/ת לפנות כתלונה גם לממונים עליו/ה במשרד, שמחוייב/ת לדווח לאחד מהגורמים הנ״ל.

  • הליך פלילי: הגשת תלונה במשטרה. במידה ונפתח הליך פלילי, אגף המשעמת בנציבות שירות המדינה עוקב אחריו ובסיומו שוקל נקיטת הליכים משמעותיים. שני מסלולים אלה הינם מסלולים חלופיים.

  • הליך אזרחי (תביעה נזיקית): מסלול התיעה האזחרית יכול להתקיים גם במקביל למסלול המשמעתי או למסלול הפלילי.

נפגע/ת מהטרדה מינית או התנכלות יכול/ה לבחר אם ליזום אחד או יותר מההליכים האמורים בכל אחד מן המסלולים המפורטים לעיל. בכל אחד מן המסלולים המפורטים לעיל, ניתן ליווי ותמיכה למתלוננים/ות ע״י האגף לשיוון מגדרי ו/או ע״י הממונה על השיוון המגדרי.